מרכז כלל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מתחם של מסחר ומשרדים |
| כתובת |
רחוב יפו  |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1972–1992 (כ־20 שנה) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1972 |
| חומרי בנייה | בטון בציפוי אבן נסורה |
| אדריכל |
דן איתן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מודרנית |
| מידות | |
| קומות |
15 |
| קואורדינטות | 31°47′04″N 35°12′52″E / 31.78438889°N 35.21444444°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מרכז כלל  | |
  | |
מרכז כלל הוא מתחם של מסחר ומשרדים בלב ירושלים הממוקם במרכז רחוב יפו, סמוך לשוק מחנה יהודה. המרכז כולל בקומותיו הראשונות מרכז מסחרי שהיה הניסיון הראשון להקמת מרכז קניות מקורה בירושלים, עוד בטרם נטבע בישראל המושג קניון.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין בן 15 קומות ומאופיין באדריכלות מודרנית (בשונה מסביבתו). הוא מצופה באבן נסורה (בהתאם לחוק העזר העירוני הוותיק שמחייב ציפוי באבן ירושלמית) והאלמנט הבולט בו הוא שורה רציפה של חלונות. הבניין נמצא בכיכר הדוידקה, חזיתו גובלת ברחוב יפו, ואחוריו ברחוב אגריפס. קונספט הבניין היה חדשני יחסית לשנות ה-70 בישראל, במבנה המשלב מרכז מסחרי גדול בקומותיו הראשונות וקומות משרדים מעליו. במבנה הוקם גם חניון תת-קרקעי עם 400 מקומות חנייה.
את מרכז כלל תכנן האדריכל דן איתן, שהכריז בעצמו על המרכז כאחת העבודות הפחות מוצלחות שלו[1]. דוד קרויאנקר, מחשובי האדריכלים והמשחזרים של מרכז ירושלים הגדיר גם הוא את הבניין ככשל ארכיטקטוני בספרו "רחוב יפו". ביקורת ארכיטקטונית נמתחה גם על שילובו של המבנה במרקם העיר בטעון לחוסר ההתאמה בין הבניין לבין סביבתו ומתמקדת בבעייתיות של בנייה מודרנית גבוהה בתוך מרקם עירוני היסטורי. האדריכל דן איתן טען שהיה ניהול כושל ורשלני של חברת כלל כבר בזמן בניית הפרויקט: "הלכתי למנכ"ל כלל ואמרתי לו שאני חושב שמשהו לא טוב קורה בפרויקט הזה, שמי שמנהל אותו מוביל אותו בכיוון הלא נכון, ואפילו הבאתי לו דוגמאות שהיו קשורות לבחירת הפונקציות, לבחירת השימושים, לבירת החומרים, לאיכויות הגמר, לכל דבר"[2].
התוכנית המקורית של המתחם כללה 6 מגדלים בני 18—16 קומות[3], סביב כיכר ספירלית, המשמשת מקום מפגש של מערכת רחובות פנימיים בחצאי קומות והמטפסת במפלסים ל-4 קומות מסחר ומרתף המשמש כמרכז למבנה. בגלל תנאי הטופוגרפיה, מתאפשרת כניסת הולכי הרגל במפלסים שונים מהרחובות מסביב. אולם במשך שנים רבות הפרויקט לא הושלם. רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 חודשה הבנייה כאשר התווסף למרכז כלל בניין חדש עם שטחי משרדים ומסחר בשם בניין כי"ח (כל ישראל חברים) בחלקו הפונה לרחוב אגריפס. בראשית שנות האלפיים נבנה החלק המזרחי של המתחם, מבנה מסחר ומגורים גדול שנקרא בנין "חלון לירושלים", שלא על פי התוכנית המקורית בסגנון אדריכלי שונה[4].
ביקורת מתחום שימור המבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על בנייתו של מרכז כלל נמתחה ביקורת רבה במהלך השנים שמזכירה במידה רבה את הביקורות סביב בניית מגדל שלום בתל אביב. המגדל נבנה על מגרש היסטורי חשוב במרכז העיר בו שכן עד אז תיכון אליאנס במשך 90 שנה. בניית המגדל הביאה להריסתו של המבנה ההיסטורי כשהשריד היחיד שנותר ממנו הוא שחזור חלקי של השער הראשי שלו. מדובר ב"פשרת שימור" בנוסח שהיה מקובל באותה תקופה ודוגמה מפורסמת נוספת שלה נמצאת במרחק קצר משם בבית טליתא קומי (רחבת המשביר)[5].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית המבנה החלה בשנת 1972 על ידי חברת "מרכז כלל ירושלים בע"מ" (ששינתה את שמה אחר כך ל"אור ים בינוי ופיתוח בע"מ") שהייתה שותפות של חברת "אזורים"[6], חברת ההשקעות "עוז" של גרשון רוזוב ואיש העסקים ויקטור קרטר. בשנת 1978 יצא רוזוב מהחברה ומכר את חלקו ל"אזורים", ששלטה עתה ב-75% מהחברה[7]. "אזורים" הייתה חברת בת של קונצרן כלל ומכאן שם הבניין.
ביולי 1974 הוקפאה כל הבנייה הציבורית בישראל וגם בניית המרכז הוקפאה[8] עד מאי 1975[9]. בתחילת 1976 רכש משרד האוצר שלוש קומות, שכללו 4500 מ"ר, עבור רשות המיסים בבניין[10]. המרכז נחנך ב-3 בינואר 1978 בנוכחות ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, עוד טרם הושלמו קומות המשרדים. במרכז היו 150 חנויות שמתוכן 130 כבר נמכרו[11]. במקום השתכנו שלושת הבנקים הגדולים, בנק טפחות, רואי חשבון וחברות ביטוח[12]. קומות נוספות של משרדים הושכרו לממשלה. שלוש קומות למשרד התחבורה וקומה למשרד המשפטים[13]. מכירת החנויות הנותרות התקדמה באיטיות[14] וגם באפריל 1980 חלקן לא אוכלסו[15]. גם לא כל קומות המשרדים נמכרו[16].
חברת "מרכז כלל ירושלים בע"מ" מכרה את רוב השטחיים המסחריים, אך המשיכה להחזיק בחלק מהמשרדים במתחם, ובזכויות בנייה בשאר המתחם שעוד לא נבנה. בנובמבר 1980 הוכרז על תחילת שלב ב' של הפרויקט בו יוקם מלון, בנוסף הוחלט על הקמת גג שקוף מעל המתחם המסחרי[17]. בניית שלב ב' התעכבה במשך שנים רבות[18], שבחלקו הושלם רק החניון התת-קרקעי. בשנת 1981 עברה גם הנהלת רשות השידור לבניין (עד שעזבה אותו ב-1999 לטובת בניין שערי צדק הישן)[19]. בשנת 1982 רכשה חברת "שיכון עובדים" 50% מהבעלות, והציעה להקים בשלבים הבאים של פיתוח המתחם 400 דירות קטנות, ולוותר במקביל על פיתוח שטחים מסחריים מתוכננים נוספים[20].
שנות ה-80 השטח המסחרי פעל בתפוסה גבוהה, לאחר שיפוצים ושיפורים שנערכו במבנה[21], ובין היתר פעלה בו חנות הדגל של מפעל "רהיטי ירושלים - רים", בה עבד כמנהל שיווק ראש הממשלה לעתיד בנימין נתניהו[22]. בנוסף פעל בו בית קולנוע "כפיר" שהיה בבעלות משה דדש[23]. הקולנוע פעל בשבת, והיה מוקד למחאות נגד מצד העדה החרדית[24]. אולם לקראת סוף שנות ה-80 סבל המרכז המסחרי ממעבר של חנויות וקונים לאזור התעשייה תלפיות שהפך לאזור מסחרי, אחר כך גם לקניון האחים ישראל וקניון מלחה[25]. השטח המסחרי גם סובל מהעובדה שהחנויות נמכרו לעשרות בעלים שונים, הן בשטח קטן יחסית ואין לו ניהול מרכזי יעיל בידי בעלים יחיד, דוגמת הקניונים החדשים יותר[26].
בשנת 1984 שידר "גלי צה"ל" ידיעה לפיה חברי "כנופיה מספר 1", ארגון פשע שחבריו נעצרו באותה עת, קברו אדם שרצחו ביסודות "מרכז כלל". משטרת ישראל שללה את הידיעה כשמועה חסרת בסיס[27]. ייתכן וחברי הכנופיה הפיצו בכוונה את השמועה, במטרה לשבש את חקירת המשטרה. בכל מקרה חברי הכנופיה נחשדו ואחר כך הורשעו במקרי רצח שאירעו ב־1979 וב-1980, לאחר שהבניין נבנה[28]. חברי הכנופיה, גבי בן-הרוש ומיכה אסלן, חשפו אחר כך שקברו שניים מקרבנותיהם בחולות אשדוד[29], במסגרת עסקת טיעון[30].
בשנת 1990 רכשה חברת שיכון עובדים את מלוא הבעלות על חברת "מרכז כלל ירושלים בע"מ" מידי חברת "אזורים" והודיעה על תחילת הקמת שלב ב' שיכלול שני בניני משרדים, ולא מלון כפי שתוכנן במקור[31]. פרויקט זה, הפונה לרחוב אגריפס, הושלם לקראת סוף שנות ה-90, ושווק כ"קניון בריאות" עבור מרפאות ועסקי בריאות[32].
בשנת 1993 נכנסה חברת "שיכון עובדים" לשותפות עם הקבלן מרדכי אביב להקמת השלב השלישי של המרכז[33]. פרויקט זה הוקם בחלקו המזרחי של המתחם, בפועל כפרויקט נפרד לחלוטין בשם "חלון לירושלים", אף על פי שהוא צמוד ועם קיר משותף למרכז כלל. במקום הוקמו שני מגדלי דירות, בני 22 ו-18 קומות מעל מתחם מסחרי. ב-1998 רכשה מכבי שירותי בריאות שתי קומות בפרויקט לטובת הקמת מרפאה[34]. זמן קצר לאחר סיים הבנייה, רכשה חברת מרדכי אביב את כל השטחים המסחריים והמשרדים הפנויים בפרויקט[35].
בשנת 1994 נסגר קולנוע "כפיר", בשנת 1998 הושכר לטבת הקמת אולם אירועים[36]. וב-2001 מכר אותו משה דדש לארגון נוצרי אוונגליסטי שרצה להקים בו אולם כנסים, אך האולם נותר נטש מאז[23].
ב-11 ביוני 2003 התפוצץ מחבל מתאבד, סמוך למרכז כלל בתוך אוטובוס מס' 14, רצח 17 אזרחים ופצע עשרות[37].
ב-23 ביולי 2013 ירה מאבטח למוות באב ובתו בעלי משרד עורכי דין בבניין, עקב סכסוך כספי[38].
התחדשות מרכז כלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 2014 הבניין עובר תהליך התחדשות בהובלת קהילת מוסללה ובשיתוף בעלי העסקים וחברת הניהול של הבניין - "מיקדן". כל שטח הקומה העליונה של המרכז המסחרי הפך למתחם הנקרא ״המרפסת: נווה מדבר עירוני״ שמושך אליו קהלים חדשים, תושבי ירושלים ותיירים. והגג משמש גם כמרחב ציבורי עם גינון[26].
קהילת מוסללה הגיעה לבניין בעקבות קורס שנערך בתוכנית לימודים של מכללת דוד ילין בירושלים. הסטודנטים התבקשו ליצור בשיתוף פעולה, כאשר שניים מהסטודנטים בחרו ליצור בשיתוף עם בניין כלל. בהמשך עבר כל הקורס אל הבניין, נוצרו יצירות אמנות ראשונות בבניין וחיבור בין אמנים ואנשי העסקים[26].
בינואר 2020 חנכה משטרת ירושלים תחנת משטרה בבניין, בשם מרכז שירות חרדי (מש"ח), המעניקה שירותי משטרה וקהילה לציבור החרדי בירושלים[39]. בשנת 2021 נפתחה בבניין שלוחה לבית המשפט המחוזי בירושלים[40].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שערו המשוחזר של בית הספר 'אליאנס' -
בניין כלל והרכבת הקלה -
מרכז כלל מהאוויר, מדרום -
בניין "חלון לירושלים" בחלקו המזרחי של מרכז כלל -
עמוד מעוצב על ידי Brothers Of Light
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריאל הורוביץ, למען הכלל: הבניין המיתולוגי של ירושלים חוזר לחיים, בעיתון מקור ראשון, 1 בפברואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אסתר זנדברג, אין גיל פרישה לאדריכל, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
- ^ גיא נרדי, מרכז כלל בירושלים: אייקון ברוטליסטי שאפשר היה לוותר עליו, באתר גלובס, 18 במרץ 2018
- ^ טוביה מנדלסון, תכנון ירושלים: המשגים שבחיוב, דבר, 1 ביוני 1973
- ^ עמית בן-ארויה, ביהמ"ש ביטל פסק בורר בשל ניגוד עניינים בו היה נתון הבורר - עמיקם אורן, מנכ"ל אזורים לשעבר, באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2008
- ^ יובל אליצור, לוע תחת שער יפו - משמעותה של תכנית מילא, מעריב, 13 ביוני 1980
- ^ הופסקה מכירת שטחים במרכז כלל בירושלים, מעריב, 10 במאי 1973
- ^ כלל ורוזוב ביצעו עסקת חליפין במניות, דבר, 29 במרץ 1978
- ^ בשבוע הבא תוחלט אם תוקפא, מעריב, 31 ביולי 1974
- ^ ועדת המנכ"לים הפשירה בניית פרוייקטים, דבר, 19 במאי 1975
- ^ 26 מליון ל"י יוצאו לרכישת משרדים, דבר, 25 בפברואר 1976
- ^ מרכז כלל ירושלים נחנך בבירה, דבר, 4 בינואר 1978
- ^ מרכז כלל בירושלים ייחנך בחודש הבא, דבר, 21 בדצמבר 1977
- ^ יצחק דיש, הממשלה עוקפת החלטותיה שוכרת חדרים בבית כלל, מעריב, 21 במאי 1979
- ^ מעמיד למכירה מספר מצומצם של חדרים שנותרו, מעריב, 23 בנובמבר 1978
מרכז כלל ירושלים בע"מ, מעריב, 13 בפברואר 1979 - ^ יצחק טישלר, הגנים התלויים, דבר, 4 באפריל 1980
- ^ קומת משרדים, מעריב, 12 בפברואר 1980. מספר הטלפון הוא של חברת אזורים שניהלה את המכירות של מרכז כלל.
- ^ שלב שני בפיתוח "מרכז כלל" בירושלים:, דבר, 10 בנובמבר 1980
- ^ מרכז כלל יורחב, כל העיר, 15 באפריל 1983
יצחק טישלר, סביבה - הסימפוניה הבלתי גמורה, כל העיר, 29 ביוני 1984 - ^ משרדי רשות השידור בבית כלל ירושלים עשויים להפוך לאכסניה לצלינים, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
- ^ שלמה מעוז, ירושלים שר כסף- התקווה החדשה של "כלל", כל העיר, 4 ביוני 1982
- ^ מיליונים יושקעו בתוכנית להבראת מרכז "כלל", כל העיר, 11 בינואר 1980
אורי שלומוביץ, הענק מתעורר?, כל העיר, 19 במרץ 1982 - ^ יעקב הכהן, "רים" מתכננת רכישת מתחרים הנמצאים בקשיים, מעריב, 5 במרץ 1980
- ^ 1 2 ארי ליבסקר, תפס אמריקה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2003
- ^ חורבן ירושלים - אנו מוחים נמרצות נגד בעל הקולנוע שפרץ קדושת השבת בלבה של ירושלים, אוסף פשקווילים, הספרייה הלאומית
- ^ שירלי מרום, ניסו לתפוס אמריקה, חדשות, 5 בספטמבר 1990
- ^ 1 2 3 עדי כהן, המהפך של הבניין הכי מושמץ בירושלים התחיל דווקא מהגג, באתר TheMarker, 5 בנובמבר 2021
- ^ מה קבור מתחת לכלל?, כותרת ראשית, 1 בפברואר 1984
- ^ יאיר פידל, אבנר קול, הרוצח של "כנופיה מס׳ ו" בירושלים, התאבד בתלייה בתאו בכלא, חדשות, 24 בדצמבר 1987
- ^ יקיר צור, שני שלדים נתגלו בחולות אשדוד, חדשות, 30 באוגוסט 1984
- ^ יאיר פידל, "ועכשיו: מי רצח את אמסי הקטן?", חדשות, 12 ביולי 1985
- ^ מרדכי אלקן, מרכז כלל בידי שיכון עובדים, מעריב, 10 בדצמבר 1990
- ^ עמר ישלם 15 ד' למ"ר במרכז י-ם, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
- ^ שיכון ובינוי, מ. אביב - דרישות מס בגין מרכז כלל, באתר גלובס, 30 באפריל 2002
- ^ אלעזר לוין, קופ"ח מכבי קנתה מאור-ים ואביב מרפאה בירושלים ב-6.75 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
- ^ רנית נחום-הלוי, חברת מרדכי אביב רכשה שטחי מסחר בירושלים בכ-37.2 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2008
- ^ דדש ורג'ואן ישכירו את "כפיר" ירושלים ב-18 ד' למ"ר, באתר גלובס, 13 ביולי 1998
- ^ יהונתן ליס, המחבל עלה בכיכר הדוידקה, מחופש לחרדי, וכשהאוטובוס עזב את התחנה הפעיל את המטען, באתר הארץ, 12 ביוני 2003
- ^ ניר חסון, מאבטח ירה למוות באב ובתו במשרד עורכי דין בניין כלל בירושלים, באתר הארץ, 23 ביולי 2013
- ^ השינוי המבצעי של משטרת ירושלים – גם במגזר החרדי: מרכז שירות חרדי ראשון נחנך בעיר, באתר כל העיר, 30 בינואר 2020
שלומי הלר, משטרת ירושלים מעל החוק? רחבת מרכז כלל הפכה למגרש חניה של הניידות, באתר כל העיר, 7 בינואר 2021 - ^ הודעה לעיתונות באתר הרשות השופטת
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||